תיאור הקורסים בתל-אביב

מעודכן למחזור 10. ייתכנו שינויים ממחזור למחזור.

רגולציה

פרופ' דיויד גילה

הקורס ידון בסוגיות שונות הקשורות לרגולציה של שווקים. נתחיל מכלי ניתוח כלליים שבוחנים צורות שונות של תחרות או אי תחרות ונראה כיצד בודקים את מידת התחרותיות של שוק. לאחר מכן נעסוק בסוגיות ספציפיות, חלקן במישור ההגבלים העסקיים, וחלקן במישור פיקוח על שווקים שלא דרך דיני ההגבלים העסקיים. בפרט, ככל שירשה הזמן, נדון בשאלה כיצד יש לטפל ב-"קרטלים סמויים" (ייצוב מחירים קרטליסטיים ללא קומוניקאציה בין המתחרים), הסדרים שמקלים על קרטלים או על ניפוח המחיר התחרותי, מיזוגים בין ספק ללקוח, הסדרי הפצה בלעדית, הסדרים להכתבת מחירים ולטריטוריות בלעדיות, חוק המזון וחוק הריכוזיות, פיקוח מחירים, סוגיות ברגולציה של טלפוניה, של כרטיסי אשראי ושל איכות הסביבה, סוגיות בחוזים אחידים, לרבות הרעפה מלאכותית של עלויות עסקה על צרכנים, והממשק בין תחרות לבין קיפוח בחוזים אחידים.

ישראל כמדינה רב־תרבותית: היבטים תיאורטיים ומשפטיים

פרופ' מנחם מאוטנר

הקורס ייפתח בדיון במושג התרבות ובמושג הרב־תרבותיות. לאחר מכן יידון הרקע ההיסטורי לצמיחת השימוש במושג בישראל בעשור האחרון של המאה העשרים. בהקשר זה ייערך דיון שיצביע על הייחודיות של המצב הרב־תרבותי של ישראל, לפחות בהשוואה לרב־תרבותיות הקיימת במדינות מערביות. כמו כן, ייערך דיון במחלוקות התרבותיות המלוות את העם היהודי מאז צמיחת ההשכלה היהודית במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. לאחר מכן, תוצע הבחנה בין שני סוגים של בעיות שעשויות להתעורר במדינה הרב־תרבותית: בעיות באשר להגדרת המרכז המדינתי, במדינה שבה אין קיימת הסכמה בין קבוצות תרבותיות מרכזיות באשר לאופי המשטר, התרבות הפוליטית והמשפט של המדינה; בעיות באשר ליחסה של המדינה הליברלית לפרקטיקות תרבותיות של קבוצות תרבותיות שהן בעייתיות מנקודת הראות הליברלית וההומניסטית (מילת נשים, נישואי קטינות, הפליית נשים בחינוך, רצח לשמירה על כבוד המשפחה וכו'). יתרת הקורס תוקדש לדיון נרחב בשתי בעיות אלה, כפי שהן מתעוררות בהקשר הישראלי. בהקשר זה יוצעו טקסטים של הוגים (פילוסופים פוליטיים ואחרים) באשר לשאלת עיצוב המרכז במדינה הרב־תרבותית ובאשר לשאלת יחסי המדינה הרב־תרבותית הליברלית עם קבוצות תרבותיות פריפריאליות.

המשפט ומדינת הרווחה

פרופ' גיא מונדלק

הקורס יבחן את העקרונות המנחים את פועלה של מדינת הרווחה, תוך דגש על תחום הביטחון הסוציאלי. עיון במשפט יעשה תוך כדי מיצובו בשינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים אשר ארעו בעשור האחרון, בישראל, כמו גם בעולם כולו. הקורס יתנהל תוך שילוב בין עיון בהסדרים משפטיים פרטניים ובין חשיבה על מושגי יסוד מתחום תורת המשפט, מדיניות ציבורית, סוציולוגי וכלכלה. במסגרת הקורס נחשוב על ההיסטוריה של מדינת הרווחה והסיבות לתמורות החלים בה כיום, תוך הבחנה בין מודלים שונים של מדינת הרווחה.הליכים אלו יתורגמו לשפת המשפט על ידי עיון באופן ההמשגה המשפטית של תפקידי מדינת הרווחה. בתהליך זה נבחן את התאמתם של מושגי יסוד כגון זכויות אדם חברתיות ואזרחיות כאחת, או אזרחות — פוליטית וחברתית. בהמשך, נבחן שיקולים באופן ההסדרה של רווחת האוכלוסיה, כגון ההבחנה בין אוניברסאליות לסלקטיביות, פתיחת שיקול דעת או דבקות בכללים. מהעיון בהסדרים הספציפיים נוכל גם לחזור ולבחון עקרונות רחבים, כגון יעילות כלכלית ובירוקרטיה (לעומת שוק), או אחריותיות, השתתפות ודמוקרטיה. את ההבחנות העומדות בבסיס הערכים, האסטרטגיות והעקרונות המנחים ניישם בהקשרים מתחום הביטחון הסוציאלי, הסדרת שוק העבודה, בריאות וחינוך. דגש מיוחד יינתן לאופן שבו מונע שינוי חברתי ושינוי משפטי ועל תפקיד הסוכנים השונים אשר פועלים במרחב הציבורי, הפרטי ובזה של החברה האזרחית.

Religion, State, and Society: Contemporary Israel in Historical

Perspective

Professor Suzanne Last Stone

Two central and competing visions accompanied the struggle for Israeli statehood: “normal” sovereignty versus redemption, in both secular and religious forms. Controversies over the role of the Jewish tradition in a modern state take place against the background of these and other ideational visions. We will look at both Israeli Supreme Court and rabbinic decisions on issues ranging from the place of religion and cultural traditions in the state to defining “who is a Jew?” Our focus will be on how internal debates within society over the meaning of Judaism, Jewish history, and Zionism, shape legal decisions and legal culture.

American Constitutional Law and Legal System

Professor Eugene Kontorovich

This course provides an introduction to the American constitutional law and theory. Topics to be covered include judicial review, approaches to constitutional interpretation, the separation of powers between Congress and the Executive, the division of authority between federal and state governments, the Fourteenth Amendment's equal protection and due process guarantees, and time permitting, an introduction to the First Amendment’s Free Speech clause.

ניתוח כלכלי של המשפט הציבורי

פרופ' רונן אברהם

הניתוח הכלכלי של המשפט הינו זרם תיאורטי שהחל ברובו בארה”ב לפני כ- 50 שנים. במשפט הישראלי הוא הולך ותופס מקום נכבד בעיקר בעשרים השנים האחרונות, במאמרים אקדמיים, בפסיקה ובחקיקה. דומה שהשפעתו של הניתוח הכלכלי על המשפט הישראלי תלך ותגדל בשנים הבאות. לניתוח הכלכלי שני פנים. האחד- נורמטיבי שמטרתו להצביע על ההסדר המשפטי היעיל, בהנחה שיעילות כלכלית הינה אכן מטרה ראויה לעיצובם של הסדרים משפטיים. לחלופין, מטרתו של הפן הנורמטיבי בניתוח הכלכלי הינו להצביע על ‘מחירו’ של ההסדר הלא יעיל מקום שיעילות כלכלית אינה המטרה הנבחרת לעיצובם של הסדרים משפטיים. הפן השני של הניתוח הכלכלי הינו תיאורי (פוזיטיבי). מטרת הפן הזה הינה להעריך את ההשפעה בפועל של דבר חקיקה או פסיקה; האם ההסדר המשפטי אכן ישיג את המצופה ממנו ע”י קובעיו. לשם כך אנשי הניתוח הכלכלי של המשפט מניחים כמה הנחות יסודיות לגבי התנהגותם של האנשים (הנחת הרציונליות ומקסום הרווחה האישית) וגוזרים מהן את הצפוי מדבר חקיקה או פסיקה ספציפים. הפן הנורמטיבי תלוי בפן הפוזיטיבי. לולא חשבו אנשי הניתוח הכלכלי של המשפט כי ביכולתם לצפות את ההשפעה בפועל של הסדר משפטי כלשהוא, ממילא גם לא יכלו להצביע על ההסדר היעיל (או על מחירו של ההסדר הלא יעיל). בקורס נעסוק בניתוח כלכלי נורמטיבי (שכאמור ממילא תלוי בניתוח פוזיטיביסטי) של הסדרים משפטיים במשפט. הלימוד יעשה בדרך של ניתוח פסקי דין מנחים במשפט הישראלי והאמריקאי. הקורס אינו דורש, או מניח, כל ידע מוקדם בכלכלה או במשפט. חומר הקריאה, ככל שעלה בידי, הינו בעברית. באותם מקרים שהוא באנגלית מדובר בתקצירים של מאמרים או פסקי דין. לכל שיעור ישנה קריאת חובה ובמרביתם גם קריאת רשות.

מדיניות ציבורית בדיני הראיות 

ד"ר עמית פונדיק

קביעת ממצאים עובדתיים היא חלק חשוב ומכריע בכל הליך שיפוטי, אזרחי ופלילי כאחד, והקורס יעסוק במגוון סוגיות עקרוניות העולות לגבי האופן בו בתי המשפט קובעים ממצאים עובדתיים. תחילתו של הקורס תהיה כללית יותר, ותעסוק במטרות דיני הראיות ובמושגי היסוד של התחום. נפתח בשאלה האם ראוי שדיני הראיות ישמשו להגשמת מטרות חברתיות כלליות יותר או האם תפקידם מתמצה בסיוע לבית המשפט להגיע לאמת העובדתית. נעסוק גם במושג הרלוונטיות ובראיות בדבר עבר מיני של מתלוננות בעבירות מין. נבחן האם הן עוזרות לנו להסיק מסקנות בנוגע ליחסים בין המתלוננת והנאשם, וגם אם כן — האם יש טעמים אחרים לפסול אותן. הקורס יעסוק גם בסוגיות ספציפיות, כגון השימוש בראיות סטטיסטיות. נעסוק בשאלה האם ומתי ראוי להסתמך על סטטיסטיקה להסקת מסקנות משפטיות (לא נדרש רקע בסטטיסטיקה והקורס והמבחן לא יכללו בעיות חישוביות). בסוף הקורס נעסוק בשאלות מערכתיות המשלבות סוגיות משפטיות כלליות בדיני הראיות. כך, למשל, נבחן את ההיקף הראוי של שיקול הדעת השיפוטי לגבי פסילת ראיות, כפי שהסוגיה עולה מהלכת יששכרוב ומדוקטרינת הפסילה החוקתית שפותחה בה. לבסוף, נבחן את הפרקטיקה של הסדרי טיעון ונשאל האם ראוי לערוך הסדרי טיעון שנועדו להתגבר על קשיים ראייתיים.

סמינר — המדינה והשוק: סוגיות נבחרות בהסחרה (קומודיפיקציה) והפרטה

פרופ' טליה פישר

הסמינר ייוחד לתופעת התפשטות השוק ולחדירת הלוגיקה השוקית לתחומי חיים שנחשבו, באופן מסורתי, לתחומים "חוץ־שוקיים". אחד המופעים המרכזיים להתפשטות השוק הוא התבססותם של "שווקים אסורים" ("taboo markets") הכוללים את שוק הביציות ושירותי הפונדקאות; את השוק לאיברים להשתלה; ואת תעשיות המין והפורנוגרפיה. ביטוי נוסף להתרחבות הספרה השוקית הוא התפרקות המדינה מפונקציות הליבה בתחומי החקיקה, השפיטה והאכיפה. הדברים באים לידי ביטוי, בין היתר, בהפרטת בתי הסוהר, בהקמת מערכות של שיטור פרטי, ובהתבססות מנגנוני בוררות וגישור כחלופה להליך השיפוטי. במסגרת הסמינר נבחן את שאלת גבולות השוק, ונלבן את ההיבטים המשפטיים של שאלות ההסחרה (קומודיפיקציה) וההפרטה. בשלב הראשון ייוחד הדיון לסקירת השיקולים השונים שניצבים בבסיס התוויית קו הגבול שבין המדינה לשוק, ולבחינת שאלת ההתערבות המשפטית במנגנון ההקצאה השוקי. בשלב השני יתמקד הדיון בתחומים מרכזיים שבהם עולות על הפרק שאלות הסחירות וההפרטה: בהקשר לשאלת הסחירות נדון, בין השאר, בסוגיית הסחר בקולות בוחר, בשוק לשירותי רבייה, בתעשיית המין, ובסחר במכסות זיהום. בתחום ההפרטה ייוחד הדיון לסוגיית הפרטת המשפט, להפרטת בתי הסוהר ולהפרטת הצבא.

סמינר — צדק כאי הוגנות

פרופ' שי לביא

רבים מאיתנו מזהים את הצדק עם הוגנות. החלתם של קריטריונים אחידים ופרוצדורות אחידות נתפס לא רק כאחד המאפיינים של הכרעה צודקת, אלא כמה שהופך הכרעה לצודקת. ג'ון רולס נתן לגישה זו עיגון פילוסופי בתיאוריה של "צדק כהוגנות" אותה פיתח בספרו "תיאוריה של צדק" ודורות של חוקרים הלכו בעקבותיו. מטרת הסמינר לבחון מחדש הנחה זו ברמה הפילוסופית ותוך שימוש בדוגמאות קונקרטיות. באלו נסיבות ומאלו טעמים דורש הצדק חריגה

מעקרונות כלליים? מתי דווקא אי-הוגנות היא ביטוי ותנאי הכרחי לצדק? כיצד ומדוע הפך הצדק לשאלה של הוגנות? ומדוע השאיפה להוגנות לכשעצמה אינה צודקת? הסמינר ידון בתיאוריות של צדק של רולס, קאנט, אריסטו, וארנדט וידון בדוגמאות קונקרטיות מתחום המשפט המנהלי, הפלילי והאזרחי. המשתתפים בסמינר יתבקשו לכתוב עבודה סמינריונית בה יתמודדו עם רעיונות פילוסופים מופשטים דרך מקרה מבחן לבחירתם, ובפרט מקרה מבחן הקרוב לתחום התמחותם המקצועית.

סמינר — ביזור ומרכוז בישראל: סוגיות מתקדמות בדיני שלטון מקומי

פרופ' יששכר רוזן צבי

למן שנות השמונים של המאה שעברה, השתנו באופן דרמטי יחסי הכוחות בין השלטון המקומי והמרכזי בישראל והתפקידים אותן ממלאות הרשויות המקומיות במערך החברתי והמדינתי בישראל. שינוי זה היה תוצר של תהליכים חברתיים, כלכליים ומשפטיים ספציפיים שקרו בישראל באותן שנים, אך גם של לחצים ושינויים גלובליים, הן ברמה החומרית והן במישור האידיאולוגי. רשויות מקומיות רבות בישראל מצאו עצמן מתמודדות עם לחצים כלכליים ועם בעיות חברתיות שונות ומגוונות ובתגובה לכך הפכו ל"יזמיות נורמות" המתחרות זו בזו כדי למשוך לתחומן עסקים, מפעלים ואוכלוסיות חזקות. המערכת המשפטית אפשרה תחרות זו ובהמשך אף עודדה אותה, והשלטון המרכזי נקט מצדו במדיניות אשר עודדה תחרות בין-עירונית על ידי אימוץ של מודלים ניהוליים התומכים בביזור. חובות וסמכויות משפטיות הועברו מהשלטון המרכזי לידי השלטון המקומי, בתחומים כגון מיסוי מקומי, תכנון ובניה, רישוי עסקים, חינוך,סעד ורווחה, יזמות כלכלית ויחסי דת מדינה. במסגרת תהליך זה הפך אופיין התאגידי והלא מדינתי של הרשויות המקומיות מודגש יותר, כך שנוצרה קירבה רעיונית ומשפטית בין תהליכי ההפרטה ותהליכי הביזור שאירעו בישראל באותן שנים. בסמינר זה נעמוד על השינויים המשפטיים — הן החקוקים והן יצירי בתי המשפט, שהתרחשו בשדה השלטון המקומי וננתח אותם הן באופן תיאורטי והן מבחינת השלכותיהם על תופעות חברתיות וכלכליות כדי לעמוד על מידת רציותם ועל האלטרנטיבות הקיימות לדינים הקיימים.

History of American Public and Regulatory Law

Nadav Shoked, Assistant Professor of Law

This class will introduce students to key elements and themes in American legal history. We will not chronologically survey the evolution of American law through the centuries; rather we will discuss specific topics and thereby gain a better understanding of the role they played at different points in the development of modern law. Topics to be reviewed in this fashion will include Independence and Constitution, criminal procedure, race, international law and imperialism, Native American law, administrative law and the regulatory state, religion, land regulation, and the city. By examining these issues the course serves as the proper conclusion for the LL.M. program. It should enable students to not only see the specific historical background of each of the different classes taken earlier in the year, but also to tie those classes together by highlighting common themes. In addition, it will permit us to address general, and sometimes more abstract, questions that hovered over those doctrinal classes: what is the relationship between private and public law? How does legal change occur? How can law affect social dynamics and how does it interact with economic, social, and political processes? In answering these and other similar question, we will compare the American legal experience on which this class, as others in the program, focused, to the Israeli experience.

תיאור הקורסים ב-Northwestern

International Human Rights Law

Professor David Scheffer

This course will examine human rights concepts, the influence of costomary international law, state responsibility, general principles and natural law, the interwar minorities regime, the role of treaties, the Nuremberg trails, the codification of human rights principles in a number of major treaties since World War 2 civil and political rights, economic, social, and cultural rights, national security and terrorism in the context of human rights, torture law, universalism and cultural relativism, religious rights, freedom of expression, non- governmental human rights advocacy groups, the United Nations human rights system (including the UN Human Rights Council and the UN high Commissioner for Human Rights), treaty bodies such as the ICCPR Human Rights Committee, the European, inter-American, and African Convention systems, universal jurisdiction, and U.S. civil litigation and global comparisons.

Constitutional Criminal Law

Professor Robert Burns

Large swaths of American Criminal Procedure are controlled by constitutional law, beyond the reach of legislative enactment or change. Much of this law is imposed, through interpretation of the post- Civil War amendments to the federal constitution, not only on the relatively small number of federal criminal cases, but on the millions of state criminal prosecutions. Much of this law is of relatively recent origin and has been and remains enormously controversial. It has produced a “system” dramatically discontinuous with those that prevail in other democratic nations. It has also produced a complex and detailed body of law. This course explores the philosophic and historical roots of this distinctive structure and its relationship to broader controversies in constitutional theory. Areas examined include constitutionally required pre-trial and trial procedures; interrogations and confessions; arrest, search and seizure; eavesdropping and wiretapping; and rules for the exclusion of illegally obtained evidence.

Negotiations

Professor Lynn P. Cohn

Negotiation is one of the most important skills you will learn as an attorney. No matter how excellent your ideas, or how sophisticated your analyses, most achievements in the practice of law require the ability to effectively communicate with and influence others. Whether negotiating with your clients, other attorneys, judges, your boss, your subordinates, your colleagues, your spouse, friends or enemies, this course will offer techniques and tools to enhance your power and ability to achieve your objectives. Negotiation is something you learn by doing, so the emphasis of the course is on experiential learning grounded in negotiation theory. Students spend most of their time participating in negotiation simulations, as well as discussing negotiation problems. Students are observed in their negotiations and receive feedback. The negotiation simulations cover a wide range of situations, such as negotiating the settlement of lawsuits, neighborhood disputes, personal services contracts, and employment disputes.

The Regulatory State

Professor James Speta

This course considers the principal modes of ex ante government intervention in markets, generally described as “regulation.” The course focuses on economic regulation – that is, the mode of regulation typically associated with utilities and other quasipublic enterprises – although it will also touch on health and safety regulation, environmental regulation, and other models of regulation. Economic regulation presents a special case because it generally arises when government decides that a particular industry or market has special characteristics requiring intervention, while health, safety, and other forms of regulation are generally applicable (even if implemented in industry-specific regulations). The course starts by defining the traditional justifications for regulation, and evaluating them in light of current understandings (legal, economic, and political). Next, the course discusses the techniques of regulation, what might be called the “regulator’s toolbox,” including various forms of price regulation, interconnection and unbundling requirements, quality regulation, and service obligations. The trend towards deregulation will be placed in this context, with particular emphasis on the changes in regulation in the U.S. telecommunications and Internet industries. Finally, the course will identify certain alternatives to regulation, such as tort remedies and the application of antitrust.

 

 

 

יצירת קשר

לפרטים נוספים מלא פרטיך ונחזור אליך:

פרטי התקשרות

תכנית תל-אביב Northwestern
הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל-אביב
קריית האוניברסיטה, רמת אביב,
תל-אביב 6997801
טלפון: 03-6405204
פקסימיליה: 03-6408366
דוא"ל: oritdr@tauex.tau.ac.il